ריבוי צמחים חד שנתיים

פרחים חד־שנתיים

אלה הם צמחים שבשנת זריעתם יגיעו להתפתחותם המלאה: פורחים, מזריעים זרעים ומתים. בעונה הבאה יש לזרעם מחדש. מחזור חייהם נמשך איפוא חדשים מספר, כלומר עונה אחת, והריהם נקראים גם עונתיים. פרחים אלה מבוקשים תמיד בגלל פריחתם השופעת והרצופה במשך שבועות וירחים, וכן בגלל הריח הנעים של רבים מהם (כגון הצפורן הננסי, טופח, מנתור ועוד) וססגוניותם המרהיבה עינים (כגון אסתר, צפורן, לוע הארי, אמנון ותמר ועוד). חלקם פורחים בחורף, חלקם — בקיץ,

כללי הריבוי

טיב הזרעים. אחד התנאים החשובים — השגת זרעים טובים, טריים ובריאים. בכך תלויה איכות הצמיחה והפריחה. יש להקפיד על השגת זרעים ממקור מהימן גם אם הם עולים ביוקר. אמנם, בעל הגינה יכול לקנות שתילים מוכנים, אך תהליך הזריעה עשוי להעניק הנאת־יצירה גדולה יותר. בדרך זו אף יובטח יותר טיב השתילים — אם המגדל יפעל בהתאם להוראות הקיימות.

עמת הזריעה נקבעת בהתאם למיני הפרחים. והוא הדין בכמויות הזרעים . בדרך כלל רצוי שכמות הזרעים תהיה גדולה ב־50⁰/0 מכמות השתילים הדרושה לחלקה.

אופן הזריעה. אם הזרעים אינם דקיקים מדי (כגון בציניה, צפורני החתול, חמנית ועוד) אפשר לזרעם במישרים בגינה. לשם כך פותחים באצבע גומה קטנה, שמים בתוכה זרעים אחדים, מכסים באדמה, מהדקים ומשקים לפי הצורך. אחרי הנביטה, כאשר השתילים מגיעים לגובהמסוים, משאי­רים את המפותחים שבהם ועוקרים את השאר.

בזריעה במישרים מעמיקים השורשים, בדרך כלל, לחדור לקרקע והשתילים מתפתחים במהירות. כמובן, אם הזרעים זעירים זורעים אותם קודם במנבטה  ובבוא מועד מעבירים את השתילים לגינה.

גידול השתילים במנבטה. אם המדובר הוא במגדל יחיד, הזקוק למספר מועט של שתילים, אפשר לבצע את ההנבטה בארגז־עץ קטן, כשיעור 40x50 ס״מ . בתחתית הארגז קודחים 15—20 חורים ומכסים כל חור ברסיס חרס־עציצים. כך יעברו מי השקיה דרך החורים ולא יקוו במקום אחד — והנבטים יאווררו כראוי ויקבלו מדי פעם מים טריים, מה שיאפשר להם צמיחה טובה.

תערובת־אדמה למנבטה. חשוב שהתערובת לארגז הזריעה תלקח מאדמה קלה ומזובלת היטב, בהרכב דלקמן: ₀ץ>30 אדמה כבדה, 20⁰/₀ חול נקי (לא מלוח), ^״50 קומפוסט או ורמיקוליט. בחמרים אלה, כשהם מעורבבים יפה, ממלאים את הארגז . אח״כ מיישרים • בקפידה את

השטח העליון, פותחים חריצים שטחיים  מכניסים לתוכם את הזרעים, מכסים בכבול או באדמה קלה ומהדקים מעט. אח״כ מזלפים במשפך מיוחד, בזרם דק, 2—3 פעמים ביום, כדי שתשתמר מידת־מה של לחות בשטח העליון.

בשורות הללו אפשר לזרוע כמה מיני פרחים. בראש כל שורה יש להתקין שלט שישא את שם הצמח. ארגז־מנבטה כנ״ל יתרונו בכך, שעד הנביטה ניתן להחזיקו במקום מוצל למחצה, ואחרי הנביטה אפשר להעבירו בהדרגה לחלקות גלויות לשמש. על השתילים הנובטים יש לזלף בזרם דק ולהיזהר מעודף מים. ביום של גשם כדאי לכסות את הארגז בלוח זכוכית. כשהשתילים מגיעים לגובה של 7—10 ס״מ, שותלים אותם בגינה לפי התכנית.

זריעה בערוגות. גנן הזקוק לכמויות גדולות של שתילים (לצרכי גן בקיבוץ, במושב וכד׳) מוטב שיזרע בערוגות מיועדות לכך. מכשירים את החלקה ע״י חפירה בקלשון בעומק 25 ס״מ. אורך הערוגה 2—3 מ׳ ורוחבה 120 ס״מ.

^; מזבלים בזבל אורגני רקוב היטב או בקומפוסט, ומערבבים היטב באדמת [ הערוגה. מיישרים את השטח העליון, פותחים חריצים שטחיים וזורעים בשורות שהמרחק ביניהם 15—20 ס״מ. את הזריע מכסים באדמה קלה, מהדקים ומזלפים במזלף מתאים. אם הזריעה חלה בסתיו וצפויים גשמים העלולים לשטוף את הזרעים, יש להחסות את הערוגה ביריעת ניילון. לשם ■ כךתוקעים חישוקי ברזל לאורך הערוגה במירווחים של 50 ס״מ זה מזה. -גובה החישוקים 50—60 ס״מ. על פניהם מותחים את היריעה באופן ששוליה מצד אחד יהיו מכוסים באדמה לשם חיזוק, ובצדה השני יושמו אבנים בעלות כובד מסויים, כדי שבשעת הצורך יורדו השוליים ויחוזקו ע״י האבנים במרחקים של 20—25 ס״מ אחת מהשניה.